עוזי ניסן, הישראלי שניצח את חברת ניסן בקרב על הדומיין nissan.com, נפטר כתוצאה מסיבוכים הקשורים לנגיף הקורונה. ייזכר כדוד שניצח את גוליית.
בישראל, עוזי ניסן הוא לא דמות מוכרת. אך בארה"ב בכלל ובעולם האינטרנט והדומיינים בפרט הוא שם דבר, מקביל רק לדוד הקטן שניצח את גוליית הענק. לפני כשבועיים הלך לעולמו ניסן, לאחר שחלה במחלת הקורונה. ניסן התפרסם בשנות התשעים המאחרות לאחר שנתבע על ידי חברת ניסן (חשוב לציין שמדובר בחברת ניסן צפון אמריקה ואין לה כל קשר למותג העולמי או היבואן הישראלי הנושא את אותו השם מבחינה חוקית) בסכום דמיוני של 10 מיליון דולר בעבור "גניבת הדומיין" שלהם. אך תביעה לחוד ואמת לחוד. 'ניסן' היה שם משפחתו של עוזי, וגם שם העסק שהקים בארה"ב בשנות ה-80 של המאה שעברה. חברת ניסן, באותה התקופה, בכלל לא הייתה קיימת בארה"ב (אז נקראה Datsun בשוק המקומי).
בפרויקט מימון המונים (פרטים נוספים בסוף הכתבה) שהוקם לזכרו של עוזי ניסן על מנת לסייע לאלמנתו ומשפחתו (בהמשך הכתבה תבינו מדוע), מסופר כי ניסן היגר לארה"ב בשנות ה-70, ותחילה התגורר בניו יורק, ולבסוף התמקם בצפון קרולינה, שם גר רוב חייו. בשנות ה-80 הקים חברת חלקי חילוף לרכב על שמו, ולאחר מכן הקים את חברת Nissan Computers אשר עסקה במתן פתרונות תמיכה, שירות ומכירה של מחשבים, שרתים וציוד היקפי. בשלהי שנות ה-80 החליטה חברת ניסן, ככל הנראה כחלק ממהלך שיווקי, להחליף את שמה בארה"ב מ-Datsun ל-Nissan כפי שהיא מוכרת ברחבי העולם, ובשנת 1999, כשהאינטרנט החל להפוך לכלי השיווקי הטוב ביותר, בניסן גילו כי הכתובת Nissan.com כבר רשומה.
באחד מימי שנת 2000 חזר עוזי ניסן לביתו וגילה הודעה קולית במשיבון מטעם מריל דיוויס, מנהל המותג של ניסן בצפון אמריקה, שרצה להיפגש איתו ולדבר על הדומיין. ניסן התקשר חזרה לדיוויס ואמר לו שהדומיין אינו עומד למכירה, אך בכל זאת נאות להיפגש עמו בהמשך החודש. במהלך הפגישה, כך סיפר ניסן ל-Jalopnik, "לא הייתה הצעה על השולחן. לא הצעתי למכור את הדומיין. דיוויס אמר שידבר עם הממונים עליו ויעדכן אותי". דיוויס אכן פגש את ניסן שוב, וניסה לשכנע את אותו לנקוב במחיר בעבור הדומיין. ניסן, כך סיפר, התעקש שהדומיין אינו למכירה. "אמרתי לו שאני אגיד לו את זה בצורה שהוא יבין – 15 מיליון דולר. האם אתה מבין כעת שאני לא רוצה למכור?". ניסן סיפר כי דיוויס עזב את החדר למספר דקות, התעסק עם הפקס וחזר לחדר. בפקס – הוא כבר שלח את התביעה, עוד לפני שהפגישה הסתיימה.
דוד נגד גוליית
עוזי ניסן ככל הנראה לא תיאר לעצמו כמה נחושה חברת ניסן להשיג את שם המתחם שבבעלותו. הסיבות שבגינן לא רצה ניסן למכור את הדומיין הן כי מדובר בשם שלו ושל החברה שלו הרבה לפני שניסן שינו את שמם בארה"ב, וזאת כנגד הסיבות של ניסן שהיו ברורות לחלוטין – הם רצו להחזיק בדומיין עם המותג שלהם. כך חברת ענק בסדר גודל עולמי החליטה להגיש תביעה על סך 10,000,000$ כנגד אדם פרטי תוך שהם מאשימים אותו בהפרת זכויות יוצרים, רישום דומיין של מותג ידוע, "Cybersquatting" (בנדל"ן – פלישה בלתי חוקית למבנה למטרות מגורים פיראטיים) – השתלטות על דומיין במטרה למכור אותו לבעל הזכויות המקורי במחיר מופקע ועוד.
בית המשפט דחה את רוב טענותיה של חברת ניסן, אך בכל זאת הסכים לקבל את הטענה של הפרת זכויות המותג של ניסן שכן באתרו הופיעו פרסומות הקשורות לעולם הרכב. עוזי ניסן לא ויתר והגיש ערעור נגד ההחלטה ולבסוף הערעור התקבל, אך עם החלטה מוזרה נוספת – באתרו יהיה אסור לכתוב דברים שליליים על חברת ניסן צפון אמריקה ויהיה אסור עליו לפרסם קישורים לאתרים אחרים המציגים מידע שלילי על חברת ניסן. עוזי ניסן ערער גם על החלטה זו שלטענתו פגעה בזכויותיו לפי החוקה האמריקאית של חופש הביטוי והתיק התגלגל למקביל לבית המשפט לערעורים, שביטל את ההחלטה הקודמת וכמו כן דחה לחלוטין את בקשתה של חברת ניסן לקבל לידיה את הדומיין.
5 שנים לאחר תחילת הפרשה, וחברת ניסן ממש לא מוותרת. החברה הגישה ערעור לבית המשפט העליון של ארה"ב, שדחה את בקשתה לדיון חוזר ושלח את התיק בחזרה לבית המשפט המחוזי להחלטה סופית בעניין. בכל פעם שעוזי ניסן זכה בדיון בבית המשפט, חברת ניסן הצליחה להשיג עוד דיון ועוד דיון, ובכך ניסתה לייאש אותו. כל הזמן שהשקיע עוזי ניסן בניסיון נואש להגן, ובצדק יש לציין, על הדומיין שלו, הוא זמן שהוא הפסיד בניהול העסק שלו שהחל לאבד גובה והידרדר. ניהול המשפטים עלה לניסן למעלה מ-3 מיליון דולר.
לאחר עוד שנתיים, כשבע שנים מאז תחילת ההתדיינות המשפטית, חברת ניסן נסוגה מתביעתה ל-10 מיליון דולרים, אך המשיכה עם הדרישה להעביר לידיה את הדומיין Nissan.com. החברה בשלב מסויים אף רכשה את הדומיין Nissancomputers.com והציעה אותו לעוזי ניסן בעסקת חליפין, אותה הוא דחה. כמו כן סיפר ניסן על שתי פניות מוזרות שקיבל למכור את הדומיין, אחת לברוקר דומיינים אירופי ואחת ממנכ"ל רנו-ניסן קרלוס גוסן.
הניצחון המתוק, השדה החרוך שנותר
לאחר 8 שנים קשות במיוחד, החליטה חברת ניסן צפון אמריקה להפסיק את המאבק המשפטי שהיא ניהלה כנגד עוזי ניסן. אך כאמור, ניסן נותר פגוע כלכלית לאחר שהפסיד כספים רבים שהשקיע בניהול המשפט, כמו גם פגיעה אנושה בעסק שלו. "מי רוצה לקנות מחשב מעסק שנמצא תחת תביעה של חברה ענקית כמו ניסן?" סיפר עוזי ניסן. "הייתי מוותר להם על הדומיין אם הייתי יודע לאן זה יתפתח ומה זה יעשה לי ולמשפחתי". ניסן סיפר כי הדיונים המשפטיים התקיימו פעם בשבוע ולא היה לו זמן לשום דבר אחר.
חברת ניסן צפון אמריקה לבסוף הסתפקה בדומיין Nissanusa.com, והמשיכה להיות אחת מחברות הרכב הגדולות בארה"ב ובעולם כולו, ונראה שכל הפרשה הייתה לא יותר מ"מכה קלה בכנף". לעומת זאת, עוזי ניסן נותר פצוע ומדמם מהקרב שניהל מול הענקית. "בסופו של דבר זה על כמה רחוק אתה מוכן ללכת וכמה אתה מוכן להפסיד עד הסוף. חברות יכולות לתבוע אותך לא משנה מה" סיכם עוזי ניסן, "מה זה עוד 10 מיליון דולר לחברה כמו ניסן לתבוע מישהו? זה כלום, טיפה בדלי. הם יכולים לעשות את זה. מה עם האיש הקטן? זה יהרוס את חייו".
עוזי ניסן ז"ל, הלך לעולמו לפני כשבועיים כתוצאה ממחלת הקורונה, אחד ממאות אלפי קורבנות בארה"ב. בדף מימון ההמונים שציינו מקודם מסופר על איש משפחה אוהב, אדם נדיב שתמיד עזר לזולת בכל דרך אפשרית ועשה הכל למען חבריו. עוזי המשיך לנהל אורח חיים יהודי בארה"ב ואירח את חבריו ומשפחתו לארוחות שבת וחגים. עוזי ניסן גם היה תומך נלהב של מדינת ישראל ונהג לנהוג בג'יפ עם דגלי ישראל. בסופו של דבר המאבק מול ניסן היה קשה עבור משפחתו כלכלית, וכעת אלמנתו וילדיו מבקשים עזרה על מנת שיוכלו להמשיך להתקיים כלכלית ולכסות את ההוצאות הרפואיות הגדולות שנותרו מהטיפול בו. עד לרגע כתיבת שורות אלו גויסו 15,000$ מתוך יעד של 50,000$. לפרויקט המימון – https://www.gofundme.com/f/Uzi-Nissan. עוזי ניסן ייזכר לתמיד כאדם עשוי ללא חת, שעמד כדוד נגד גוליית, האיש הקטן נגד החברה הגדולה עם המשאבים הבלתי נגמרים.
תגובה אחת